רב"ט שלמה וולצ'וק-בר ז"ל

קורות חיים

בן עמנואל ואירמה. נולד ב-27.12.1925 בהראניצה, צ'כוסלובקיה. אביו היה ציוני ושמר על יהדותו בסביבה לא-יהודית. ביקר בבית-ספר עממי ותיכוני כללי. כבן 13 עלה לארץ ב"עליית-הנוער" והיה בטרנספורט האחרון שהספיק להגיע לארץ לאחר שפרצה מלחמת-העולם השניה. בא אל דודו, חשוך הבנים, בעל משק קטן בהרצליה, והיה לו לבן. גמר בית-ספר עממי, עבד שנתים בחקלאות אצל דוד וביקר בקורסים למסגרות בבית-הספר על שם מכס פיין. היה חבר תנועת הצופים ובגיל צעיר כבר רכש לו את אות הספורט. עבד שנה במסגרות בתל-אביב, אך לא הסכין עדיין לחיים עצמאיים ולתנאי-עבודה הקשים. גם הניתוק מעל הוריו והחששות לגורלם העיקו עליו ולא שקט עד שהתגייס, בן 19, בסוף שנת 1944 לצבא הבריטי.

הועבר אחר-כך לבריגדה ואיתה עבר לאיטליה, אוסטריה, גרמניה, הולנד ובלגיה. בהיותו בצבא הגיע לדרגת קורפורל. בגמר המלחמה נודעה לו האמת המרה על גורל משפחתו. אביו נורה במחנה מאוטהאוזן, ואמו, סבתו ושלושת אחיו נשלחו למחנה-המות בטרבלינקה. הוא עצמו נפגש בראשונה עם שארית הפליטה בברגן-בלזן.

עם שובו מן הצבא חזר לעבודתו במסגרות וכשנקרא לגיוס התייצב ונשלח למחנה בנתניה. לאחר זמן קצר עלה לדרגת מפקד-כיתה והשתתף בקרבות, אם כי היה שריד יחידי ממשפחתו. כשנשאל משום מה אינו עובר לעורף, כבן-יחיד ששרד, ענה לקרוביו: "וכי קל יותר לאם הבנים לשלוח את בניה לקרב, מאשר לאם אשר לא רצתה בילדים רבים ונותנת איפוא את בנה-יחידה למלחמה ?" השתתף בקרבות מענית, כיבוש חיפה, קאקון, כפר-יונה, סלמה ונפל בהתקפה על הכפר הערבי קולה ב-16.7.1948 נקבר בנתניה ב-19.7.1948