טוראי יעקב כהן ז"ל

קורות חיים

בן אלכסנדר ורבקה. נולד ביום 17.5.1929 בעיר אדא שביוגוסלביה. בן 10 היה כשעלה עם הוריו ארצה ב-1939. גמר את חוק לימודיו בבית-ספר עממי בתל-אביב ובהרצליה, ובהגיעו למצוות הלך ללמוד תורה ב"ישיבות" ירושלים. אחרי זמן קצר התבלט כתלמיד עילוי ועלה בידיעותיו על חבריו המבוגרים ממנו. בן 17 חזר להרצליה, החל לעבוד במפעל הגומי של אביו והיה הרוח החיה בו. בערבים הוסיף להשתלם בלימודי חול, בהתכוננו לבחינות המכון הבריטי.

עם קריאה ראשונה התיצב לשורות לוחמי מלחמת-השחרור. פעולת-קרב ראשונה עבר בעין-הנצי"ב ובטירת צבי, מקום שם נחל האויב לראשונה את תבוסתו ותחמושת רבה נפלה בידי הלוחמים. אחרי הקרב הזה הצטרף יעקב לשורות הפלמ"ח, התאמן בו ולחם בכל הקרבות בגליל והשתתף בפשיטה ללבנון. לחם עם מקלע ה"שפנדאו". עם מטען של 35 ק"ג נשק ותחמושת, נוסף על המקלע שעל גבו, היה צועד לקרב. כעבור חדשים מספר עבר עם גדודו לצריפין. באחד הלילות יצא ברגל מהמחנה והגיע הביתה להרצליה, לבלות שם שעות ספורות. להפצרות בני המשפחה להישאר אתם עוד שעה קלה, ענה: "בגלל חופשתי אקפח את חופשת חברי".

נפל ביום 18 ביולי 1948, במשלט החולש על הצטלבות הדרכים לטרון-רמאללה-בית נבאלה. פלוגתו פלוגה ב' בגדוד הראשון בחטיבת "יפתח" קיבלה פקודה לנתק את עורק התחבורה של האויב בפרשת הדרכים רמאללה-לטרון. לשם כך היה עליהם לכבוש ולהחזיק בכל מחיר את משלט שילטא החולש על הכביש הזה. המשלט נכבש, והם התחילו להתבצר. הלגיון הערבי פתח בהתקפת נגד משוריינת בכוחות עדיפים פי כמה, והאש ניתכה עליהם מכל הצדדים יעקב נפצע בידו מרסיס של פגז, אך הוסיף להילחם, ולא נטש את מקלעו, עוד 3 שעות רצופות עד שאיבד את הכרתו. למחרת כותרה הפלוגה כליל על ידי האויב והוכרעה בקרב.

ב-28.2.1950 הועבר להר הרצל בירושלים.