טוראי דן הוכברג ז"ל

קורות חיים

בן נתנאל וחנה. נולד ב-25.4.1931 במקוה-ישראל. אביו, יליד הארץ אף הוא, התחנך במקוה-ישראל, ולאחר השתלמות בחוץ-לארץ חזר לבית-הספר כמורה ואגרונום מומחה לגידול גפנים. אמו - מורה בבית-ספר עממי. דן למד בבית-החינוך לילדי עובדים בחולון, ולאחר שסיים שם את חוק לימודיו עבר לגימנסיה "הרצליה" שבתל-אביב. "היה מלבב בפשטותו ובתום-ליבו", מעיד עליו אחד ממוריו, "בעל שכל ישר והגיון נוקב ומעמיק. מתמיד בלימודיו ואינו מאבד טיפה מהם. מתאווה לדעת".

לא הסתגר בעולם ההלכה, חיבב את הספורט והיה בנבחרת לכדור-יד של כיתתו. שש לכל יום של חג"ם (חינוך גופני מורחב, מעין הכשרה טרום צבאית). הצטיין בלימודי הטבע, ויחד עם זה היה בעל כשרון ספרותי. שאף להגשמה חלוצית, שנא את המלחמה והאמין בעולם טוב יותר בעתיד, עולם סוציאליסטי.

מגיל 12 - בגדנ"ע, ואחר-כך כאיש חי"ש, היה חוזר ואומר:"אני מוכן תמיד למסור את כל היקר לי ואף את חיי כדי להבטיח קיום לעם המעונה הבונה את מולדתו, כדי להציל את חיי מאות האלפים שרידי ההשמדה העתידים לעלות ארצה. בארץ ישראל לא נובל כצאן לטבח ע"י פראי העמים המוסלמים כפי שקרה באירופה הנאצית. בחורף תש"ח, בהיותו תלמיד הכיתה האחרונה של הגימנסיה, עבד בלילות בשירות הקשר של ה"הגנה". לפני חג הפסח תש"ח סיים את חוק לימודיו בהצטיינות ויצא עם קבוצת נוער מקוואי להכשרה בקבוצת גבע שבעמק יזרעאל. במאי יצאה כל הקבוצה לאימונים בגליל המערבי וצורפה לאחד מגדודי הפלמ"ח.

דן השתתף בקרב מלכיה, במבצע "דני" לכיבוש רמלה ולוד ונפל בי"א בתמוז תש"ח (18.7.1948) במבואות לטרון והוא נער בן 17.

טור משוריין של הלגיון ויחידות רגלים רבות עלו בחמת זעם על המשלט שעצר אותם בדרכם. במשלט ישבה פלוגה אחת מכותרת ומבודדת ובה ביחד עם שאר חברי ההכשרה נלחם דן. הקרב היה כבד, דם רב נשפך. קרועים ושסועים יצאו המעטים, ומספר רב נשאר שדוד בשדה הקטל. דן מילא באמונה ובאומץ רב את המוטל עליו. עזר לפצועים, חבש חברים. עד אשר נפל גם הוא כשכדור פילח את חזהו. כדור העופרת ניתק פתיל חיים שעתיד היה לבעור ולהאיר שנים רבות.

הועבר למנוחת-עולמים להר-הרצל בירושלים ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950).