עם התקרב ההפוגה לקיצה, ארגן המטכ"ל את אחד המבצעים הגדולים ביותר של מלחמת-הקוממיות והמבצע הגדול ביותר שבוצע עד אז במסגרת צה"ל הצעיר. תשעה גדודים מחטיבות הפלמ"ח "הראל" ו"יפתח", החטיבה המשורינת "8" ומהחטיבות "קריתי" ו"אלכסנדרוני" נועדו להשתתף במבצע שמטרתו היתה - הרחקת האויב משטחי המישור שבקרבת מרכז הישוב העברי; כיבוש כל שרשרת הכפרים והערים של האויב מראש העין ועד ללוד ורמלה, ובשלב שני - כיבוש מובלעת לטרון ורמאללה.
בין תשעת הגדודים, שעתידים היו להשתתף בשלבו הראשון של המבצע, היה גדוד 33 ויחידות מסייעות מגדוד 34.
משימות הגדוד היו - כיבוש הכפרים רנטיה (כיום רינתיה) ווילהלמה (כיום בני-עטרות). בשלב הראשון בלילה שבין ה- 10-9 ביולי 1948, בוצעה המשימה בהצלחה לאחר קרב.
בשלב השני התבסס הגדוד בכפרים קולה וטירה (כיום טירת-יהודה) לאחר שפעולת גדוד הפשיטה של חטיבה 8 הביאה לבריחת תושביהם.
בתאריכים 12-2 ביולי לחם הגדוד בקרב קשה מול הלגיון הערבי במשלטי דיר-טאריף (כיום בית-עריף). 9 חיילים נפלו במבצע "דני".