מטרות המבצע היו: 1) הרחקת האיום על איזור תל אביב מצד כוחות הלגיון שחנו ברמלה-לוד-יהודיה. וזאת על ידי השמדת האויב בגזרה זו. 2) הרחבת הפרוזדור לירושלים שנוצר בחלקו על ידי דרך "בורמה" על ידי כיבוש כפרי האויב בכל הגזרה שמזרחית ללטרון. 3) מניעת לחץ על ירושלים על ידי העסקת הלגיון בכל הגזרה שמרמלה ועד ירושלים.
באופן כללי - נטילת היוזמה מידי האויב בגזרה זו, פגיעה בו וביטול יתרונו הטופוגרפי.
הכוחות אשר רוכזו למילוי משימה זו היו: 2 חטיבות פלמ""ח: חטיבת "הראל" וחטיבת "יפתח"; החטיבה המשורינת 8 - ובה גדוד הטנקים 2 וגדוד הקומנדו 9 המוסע על ג'יפים וחצאי זחל; 2 גדודי רגלים, האחד גדוד 2 מחטיבת קריתי וגדוד 3 מחטיבת "אלכסנדרוני"; יחידות אחרות של "קריתי" ובתוכן כוחות חי"ם, נועדו להחזקת הקו; כוחות אויר, תותחנים והנדסה הועמדו תחת פיקוד מפקד הפעולה. ביום כניעת רמלה, 12/7, נכבשו על ידי גדוד 2 מחטיבת "אלכסנדרוני" ראש העין ומג'דל ג'אבא, שמצפון לגזרת מבצע "דני".
כיבושן לא זו בלבד שהחריב את שליטת יחידות המבצע בגבעות שצפונית לשטח המבצע, אלא גם העניק לנו את מקורות הירקון, מהם סופקו בעבר מים לירושלים. העיראקים שהיו האחראים לגזרה זו, ניסו בהתקפות-נגד להוציא את המקומות הללו מידי יחידות "אלכסנדרוני", אך נהדפו באבידות ניכרות.
בתאריך 16/7/48 נערכו התקפות-נגד גם על הכוחות שבצפון מבצע "דני". טור משוריין וכוח רגלים של האויב תקפו את קולה, שהוחזקה על ידי גדוד 2/אלכסנדרוני וכבשוה. התקפת-נגד שלנו בשעות אחר-הצהרים, שבוצעה על ידי כוחות משוריינים מגדוד 2 של החטיבת המשוריינת ושתי פלוגות רגלים מגדוד 3 של חטיבת "אלכסנדרוני" החזירו לנו את המקום. למחרת שוב תקף האויב מקום זה והצליח לכבשו שנית אך בהתקפת-נגד נוספת נכבש שוב המקום על ידי יחידת "אלכסנדרוני". שלוש פעמים עבר הכפר קולה מיד ליד במשך "עשרת הימים", ולבסוף לאחר אבידות מרובות, נשאר בידינו.