אלבום תמונות
ישבתי לבד וחשבתי מה לכתוב
על הדוד שהספקתי לאהוב -
מתמונות , קטעים וסיפורים
אך לצערי ללא מפגש פנים מול פנים.
נחמיה בן דויד ורחל ז"ל למשפחת אברהם
האדם שהכל מספרים אודותיו דברי נועם.
התגייסת לצה"ל בפברואר 69 לגדוד 17,
ומי יכל אז לדעת שנגיע למעמד שכזה...
בשירותך הסדיר בגולני תפקדת כמפקד
תפקיד שלא פשוט עימו להתמודד
מספרים עד היום עד כמה היית אהוב,
נמרץ, מקובל, דייקן, מוביל , מסור ואהוד.
בתור מפקדת כיום רוצה אני להדגיש
טיפול בחיילים הוא נושא מסובך ורגיש
לא פשוט להיות מפקד שמוביל
צריך להיות חבר וגם משימות להטיל.
עליך אמרו שהכל הוצאת לפועל
וכל חייליך תפקדו על פי הנוהל.
לאחר סיום שירותך הסדיר ותחילת המילואים
לחמת ביחידת חי"ר אף במלחמת הכפורים.
ברוך ה' מהמלחמה שבת שלם ובריא
והבאת גאווה למשפחה ותחושת ביטחון לאומי.
אך ביום כ' בניסן תשל"ד (12.4.74) ביום מילואים נוסף,
שימך לרשימות חללי צה"ל הוסף.
נחמיה, אף שלא הכרנו ולא נכיר לעולם
פונה אני אליך אישית בשם כולם:
אוהבים אנו אותך, מוקירים ומאוד מתגעגעים,
מלאים כיסופים שגדלים עם השנים.
נפקוד בכל שנה ואל קברך ב-כ' בניסן - נעל,
וכן ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וצה"ל.
נחמיה דודי היקר, לי בלב ישנה תפילה:
שתשמור על כל משפחתנו ועמנו מלמעלה.
שכל חיילינו ישובו בשלום לביתם
ולא ישבו בשבי אלא בחיק משפחתם.
בעזרת ה' שבקרוב יהיה שלום
במהרה בימינו החל מזה היום.
פנינה