אלבום תמונות
הערב, ערב יום הזכרון
כל עם ישראל עם מחנק בגרון
תחושות של עצב גדול וכאב
אובדן של חלק מאיתנו, חור בלב
דוד נחמיה ז"ל, לא זכיתי להכירך מעולם
אך הרבה דברים טובים מספרים עליך כולם
שגם אותך ברך המלאך
כששאל: מה אברך לו? במה יבורך?
וברכך בחיוך שכמוהו כאור
וברכך בעיניים גדולות ורואות
לתפוס בן כל פרח, כל חי, וציפור
ולב להרגיש בו את כל המראות
בשנת 1974 בשירות מילואים
נהרגת בהיתקלות עם מחבלים.
היית סה"כ בן 24 שנים
כאשר הושבת למשפחתך ללא רוח חיים
השנה אני (כמעט) בת גילך
בהפרש 41 שנים ממותך
מנסה לדמיין מה יכולת להמשיך ולעשות
לולא היו בארצנו קרבות ומלחמות
כי כשהבטיחו יונה, עלה של זית
הבטיחו שלום בבית
הבטיחו אביב ופריחות
ועד היום מנסים לקיים הבטחות...
כל שנותר לנו הוא סיפורים וזכרונות
בפסח אחיך אליהו- שרת סיפר לנו אחת מהחוויות:
איך שגם בשירות בצה"ל בתקופות הקשות
כשהייתם באותו אזור במשימות שונות
להיפגש לא יכולתם אף לא לרגע
ובמאמץ התאפשר רק לשמוע את קולך, לדעת שאתה ללא פגע
עברו השנים ומנסים להמשיך הלאה
אך ביום זה אנו בוכים לך- תהיה חזק למעלה!
כי מי שחלם והתגשם לו החלום
מי שלחם עד ששמע קול מנצחים
מי שעבר את כל הלילה- וראה אור יום
הוא לא יניח שנשכח אתכם- ההולכים.
נחמיה, אנו פה למדנו, התבגרנו, התגייסנו, השתחררנו
ואתה יחד עם כל החללים, מגש הכסף שלנו.
בלעדיכם לא הייתה לנו ארץ ולא מדינה
אם לא אתם לא היינו עומדים פה לשירת התקווה
בזכותכם, מחר עצמאות חוגגים
במותך- ציווית לנו את החיים.
עוד לא אבדה תקוותנו התקווה בת שנות אלפיים
להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים.
פנינה דקל