קיבוץ בארות יצחק הוקם בידי 'הפועל המזרחי' בנגב הצפוני, על אם-הדרך מעזה לבאר-שבע ליד צומת סעד, ונקרא על-שם הרב יצחק ניסנבוים, ממנהיגי הציונות הדתית בפולין.
כשפלש הצבא המצרי לישראל, תקפו כוחותיו את הקיבוץ בליל שבת, ה- 15.5.48. תחילה הופצץ הקיבוץ מהאוויר, והופגז בכ - 5000 פגזי תותחים במשך 24 שעות. בחיפוי האש הכבדה נעו כוחות שיריון ורגלים של צבא מצרים לעבר הקיבוץ משלושה צדדים.
בליל 16.5 פינה הגדוד השני את הנשים והילדים לקיבוץ דורות, ונותרו בו כ - 60 בחורים ו-30 בחורות. במשך יותר משבועיים הופגז הקיבוץ באלפי פגזים ונגרמו לו אבידות והרס.
ב- 30.5 הסתער טור שיריון והרס את מכון-המים שנמצא כ - 800 מ' מהמשק. ניסיון לפרוץ אל תוך היישוב - נהדף.
אנשי היישוב חיו בתוך עמדות הלחימה בבונקרים שמתחת לאדמה, בתנאי צפיפות ומחנק. בגלל המחסור במים, הונהג קיצוב חמור - שני ספלים לאיש ליום.