אלי, רק תמול נראתה בינינו דמותך התמירה. רק תמול חייכו שפתיך את חיוכם הרחב והלבבי. והיום - דמותך למיספד תרחף!?
אלי, קשה לנו להשלים כי אינך יותר בינינו. קשה שבעתיים להשלים עם מותו של חבר, מותו של ידיד ורע. אחד מאתנו היית.
אלי, איש איש - פניו לעבודת יומו, כל אחד מאתנו חזר לעסוקו, אולם, אנא, הבינה אותנו: זו היתה גם דרכך; עבודה ואהבת החיים. אבל לבנו כואב. אין אנו מכריזים על כך, אך כל אחד בהרהוריו, בהתייחדו עם נפשו, ייזכר בך, אלי, כי קשה להשלים עם מותך.
לא ציפורן החורטת בשמיר ולא המילה המודפסת תנציח זכרך, כי אם חיוכך ונגינתך החרוטים בלב חבריך ומוקיריך.
תהי חוברת צנועה זו רישום דמות. דמות אדם בראשית צעדיו, אשר הליכותיו ישמשו מופת לאלה שהכירוהו ולאלה אשר יקראו חוברת זו וידעו אותו.
יהי זכרך ברוך.