תפריט נגישות

מורשת קרב - בעקבות לוחמים

בארות-יצחק (הישנה)

פגיעה בבריכת המים

אלבום תמונות

בתקופת קרבות "עשרת הימים", ביולי 1948, החליט הצבא המצרי לכבוש את בארות-יצחק. לקראת ההתקפה רוכזו כוחות גדולים של שריון שכללו טנקים, שריוניות ונושאי ברן, תותחים ומרגמות וחיל-רגלים. ב-15 ביולי, עם שחר, החלה ההתקפה. ארבעה מטוסי "ספיטפייר" הפציצו את הקיבוץ ותקפוהו בתותחיהם. תקיפות המטוסים נמשכו במשך כל יום הקרב. המגינים הופתעו. הם היו עייפים לאחר שעסקו כל הלילה בעבודות ביצורים, ולקראת בוקר שכבו לישון. אך עד מהרה התאוששו ותפסו את כל העמדות. נשקם היה נשק קל בעיקרו. "הנשק הכבד" כלל מרגמה בינונית, מקלע בינוני ופיא"ט (מטול נגד טנקים).
החלה הפגזה ארטילרית כבדה של האוייב, ובחיפויה נעו שריוניו וחייליו ותקפו את בארות-יצחק משלושה כיוונים בעת ובעונה אחת. אנשי הקיבוץ השיבו אש בנשקם הדל, הכוח שתקף ממערב הצליח לפרוץ את גדר התיל החיצונית, אך נבלם בשדה המוקשים שבינה לבין הגדר הפנימית. בערך בשעה 9 בבוקר גבר הלחץ בגזרה הצפונית. פה התפתח קרב עז ביותר, שבמהלכו אירע אסון כבד: בניין הבריכה שנבנה בעת ההפוגה הראשונה נפגע בהפגזה, וכל המים פרצו בזרם אדיר לתוך התעלות והמקלטים התת-קרקעיים. התחמושת נרטבה וכלי הנשק נתמלאו בוץ, והקשר הטלפוני בין העמדות נותק. בעוד המגינים מנסים להתארגן, הופיע מפציץ מצרי והטיל על הקיבוץ פצצות במשקל רבע טון. אחת מהן פגעה בעמדה הקיצונית בצפון-מערב המשק. ארבעת מגיני העמדה נהרגו והמצרים ניצלו זאת כדי לחדור לתוך המשק. בתעלות שליד העמדה היו ארבעה מגינים נוספים. הם לא נסוגו, אלא לחמו במצרים בקרב פנים אל פנים, עד שנפלו. מפקד העמדה הצליח בטרם נפלו להרוג שני מצרים במהלומות קת רובהו.
משהתברר למפקד האזור (מא"ז), שהמצרים פרצו למשק ונאחזו בשני מבנים, הורה לכל הלוחמים לסגת מהעמדות החיצוניות ולהתרכז בקו ההגנה הפנימי, שהוכן בעוד מועד. בינתיים המשיכו המצרים בהתקדמותם, ותפסו את בית-הפעוטות שהיה במרחק כ-30 מטר בלבד מקו ההגנה השני. המגינים הסתערו כדי להדוף את המצרים. תוך כדי כך נפצע המא"ז וסגנו נהרג. הלוחמים הפעילו את הפיא"ט, ופצצותיו פגעו פגיעות ישירות והביאו לנסיגת המצרים מהפעוטון.
בשעה 10.40 נקלט במפקדת חטיבת ה"נגב" שדר מהמשק: "האוייב פרץ משלושה צדדים, המצב נואש, אנו משתמשים ברימונים." למרות המצב הקשה, לא נפלה רוחם של המגינים. הרופא והאחיות טיפלו בפצועים, כשהם עומדים יחפים במים עד הברכיים.

מתוך הספר "בעקבות לוחמים"
מאת ההיסטוריון אריה יצחקי.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה